Archives for category: Halacha

display_image.php.jpeg

This week is Parshas Para, the third of what is known as the Arba Parshiyos. I would like to explore the significance as to why we read these Parshiyos and some of the various practices that are associated with them.

The Mishna[1] states that the Shabbos before Rosh Chodesh Adar we read Parshas Shekalim. On the second Shabbos of the month, we read Parshas Zachor. On the third Shabbos, we read the Parsha of Para Aduma. On the fourth Shabbos, which is the shabbos preceding Rosh Chodesh Nissan, we read Parshas HaChodesh. On the fifth Shabbos, we resume reading like usual.

The order of these Parshiyos is significant.

Read the rest of this entry »

shutterstock_231615934

Machnisei rachamim – do we need Protekzia to reach god?

This Motzei Shabbos,we begin the recitation of Selichos, supplications begin for forgiveness in the advent of the Yomim Noraim. Amongst the many Selichos and piyutim included in the Selichos is the piyut of Machnisei Rachamim. Machnisei Rachamim is a piyut that is said at the end of Selichos, asking the Malachim to please bring our supplications and cries before Hashem.

מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים משמיעי תפלה השמיעו תפלתנו לפני שומע תפלה משמיעי צעקה השמיעו צעקתנו לפני שומע צעקה מכניסי דמעה הכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך רם ונש. הזכירו לפניו השמיעו לפניו תורה ומעשים טובים של שוכני עפר יזכור אהבתם ויחיה אותנו בטרם שלא תאבד שארית יעקב כי צאנו של רועה נאמן היה לחרפה. ישראל גוי אחד למשל ולשנינה מהר עננו ופדנו מגזרות קשות והושע ברחמיך הרבים משיח צדקך ועמך

This has not been without controversy and has caused much confusion as to whether or not we should indeed say this piyut.

I would like to explore the history of the controversy and attempt to clarify if it is correct to say this piyut.

Much of this is based on an article in Yeshurun by Rav Shlomo Sprecher Vol #3

As an aside, it is interesting, that there have been many piyutim that we skip in Selichos or which simply do not appear anymore, as the Gedolim felt they were improper. Machnisei Rachamim, of unknown origin, always managed to sneak back into the Machzor. This only deepens the curiosity to understand the nature of this piyut and the history of its controversy.

Read the rest of this entry »

shutterstock_170332946

The Birthday in Traditional Jewish Thought

ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו

The sole reference to a celebration of one’s birthday in the Torah is found in Parshas VaYeshev. I would like to analyze the tradition of this celebration in Jewish thought and how it applies in both law and custom.

There are many events that we mark with special occasions: The creation of the world on Rosh Hashanah; the judgment of trees and plants on Tu B’Shvat; the dedication of the Beis HaMikdash on Chanukah, the creation of fire on Motzei Shabbos, and the anniversary of one’s birth.

We see many sources for the birthday celebration throughout Chazal.

Read the rest of this entry »

The Torah records that after seeing that the daughters of Tzelofechad received the inheritance of their father, Moshe took the opportunity to ask Hashem that his children succeed him as leaders of the Jewish people. The Tanchuma explains that the reason why Hashem chose instead Yehoshua, is because Yehoshua was the one that was always by Moshe’s side, as opposed to the children of Moshe. It would seem that had Moshe’s children been deemed fit, they would have succeeded Moshe as the leaders of the Jewish people.

This brings us to an interesting discussion. Can a young orphaned prince who is not yet mature enough to act as a king, inherit his fathers throne? Likewise, we can ask if a Rav is succeeded by his children? and if so, does a son have precedence over a son-in-law?

Read the rest of this entry »

ע’ חגיגה ג. דרש מהפסוק ,הקהל את העם האנשים והנשים והטף” אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע.
טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן.
ע’ תוס’ סוטה כא. מפרש – לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים המצוה, ולא משום שידעו שזכות תולה.
ע’ משנה סוטה כ. בענין זכות תולה בסוטה. וז’ל ” מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם
תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר’ אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות.
ע’ סוטה כא: בתוס’ ד’ה בן עזאי. הביא מעשה בהאי מטרוניה )אשה חשובה( שנתנה מעשרותיה שהיה שלש מאות
כור בכל שנה להורקנוס בן רבי אליעזר. והנה היום והיא שאלה את רבי אליעזר חטא אחת במעשה העגל והן מתין
בה ג’ מיתות? דחה לה ואמר “אין אשה חכמה אלא בפלך”!! ובגלל מעשה זו פסקה מליתן מעשרותיה להורקנוס.
אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג’ מאות כור מעשר בכל שנה ולכאורה
היה כדי להשיב לה! ענה לו רבי אליעזר “מוטב שישרפו דברי תורה ולא ימסרו דברי תורה לנשים”!! וע’ כעין מעשה
זו ביומא סו: ע’ש.
ע’ מהר’צ חיות יומא סו: ד’ה אין חכמה לאשה אלא בפלך – ע’ מסופק אי באמת היה לר’ אליעזר תשובה או אין לו

Read the rest of this entry »